מוזיקה היא מדע
היא מדוייקת, תחומה בגבולותיה; היא דורשת אקוסטיקה מוגדרת ומיוחדת. הפרטיטורה המלאה של מנצח התזמורת הינה תרשים, שרטוט המציין בתוכו את התדרים, העוצמות, שינויי הווליום, המלודיה וההרמוניה, והכל מוצג בו-זמנית ובשליטה מדוייקת על התזמונים.
מוזיקה היא מתמטיקה
המקצב המוזיקלי מבוסס על על חלוקת הזמן לחלקיקים, אם תרצו שברים פשוטים, דבר הנעשה באופן מיידי ובצורה טבעית, מבלי חישובים הנערכים במחברת.
מוזיקה היא שפה זרה
רוב המונחים המוזיקליים נלקחו מאיטלקית, גרמנית או צרפתית; ושפת התווים ללא ספק אינה אנגלית – זו בעצם קצרנות מפותחת ביותר המשתמשת בסמלים בכדי לייצג רעיונות. ניתן לומר שהסמנטיקה המוזיקלית יוצרת את השפה השלמה והאוניברסלית ביותר בעולמינו האנושי.
מוזיקה היא היסטוריה
מוזיקה לרוב משקפת את הסביבה והעת בה היא נוצרה, לעיתים קרובות המוזיקה מייצגת ומציגה את מאורעות הזמנים במדינה ו/או רגשות לאומיים.
מוזיקה היא חינוך גופני
הנגינה דורשת תאום מופלא בין האצבעות, הידיים, הזרועות, השפתיים, הלחיים וכל שרירי הפנים, בנוסף לשליטה יוצאת מן הכלל בשרירי הגב, בטן וחזה, המגיבים מיידית לסאונד שהאוזן שומעת והמוח מפרש.
אז מה היא בעצם המוזיקה?
מוזיקה היא כל הדברים הללו, אבל בעיקר, מוזיקה היא אומנות. היא מאפשרת לבן אדם לקחת את כל הטכניקות היבשות והמשעממות (אך קשות) האלו ולהשתמש בהן בכדי ליצור הרגשה. וזה דבר אחד שהמדע לא יכול להעתיק; אנושיות, תחושה, רגש, תקרא לזה מה שתרצה, זו מהות המוזיקה.
וזו הסיבה שאנחנו לומדים ומלמדים מוזיקה!
לא בגלל שאנו מצפים מתלמידנו להתמחות במוזיקה
לא בגלל שאנו מצפים מהם לנגן או לשיר כל חייהם
לא כדי שהם יוכלו להירגע
לא כדי שהם ימצאו הנאה
אבל –
כדי שהם יהיו אנושיים
כדי שהם יידעו לזהות יופי
כדי שהם יהיו רגישים
כדי שהם יתקרבו לאינסוף שמעבר לעולם הזה
כדי שיהיה להם משהו לדבוק בו
כדי שיהיה להם יותר אהבה, יותר חמלה, יותר נועם, יותר טוב
–
בקצרה, יותר חיים
כי מה הטעם לבנות חיים משגשגים אם אתה לא יודע איך לחיות?
וזו הסיבה שאנו לומדים ומלמדים מוזיקה!
